#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רז. מנין ששור פטור מצער ריפוי שבת ובושת? 	"כתבו התוס' (ד""ה גבי) שלר""ע צער ריפוי ושבת מ'איש בעמיתו' ולא שור בעמיתו. לרבנן צער מ'איש בעמיתו', ריפוי ושבת מ'כמשפט הזה' כדאמרינן בהמניח. בושת בין לרבנן ובין לר""ע מ'כי ינצו אנשים יחדו איש ואחיו' אנשים ולא שוורים [ולעיל לג, א תוד""ה הוה כתבו שיש ספרים דגרסי שלרבנן ילפי גם בושת מ'איש בעמיתו']."	"ב""ק תוס' מב."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רח. באיזה דין חלוקים מפרשי ריה""ג - אביי ורבא ורב אדא בר אהבה? "	"לרש""י (ד""ה אטו) רב אדא בר אהבה ס""ל כר""ש שנתכוון להרוג את זה והרג את זה פטור ממיתה וחייב ממון, ואילו אביי ורבא ס""ל כרבנן שחייב מיתה ופטור מממון. לתוס' (ד""ה בכוונה) לאביי ורבא שוורים שנתכוונו לאשה עצמה חייבים בדמי ולדות ולרב אדא בר אהבה פטורים <sup>פג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>פג.  והרשב""א  (ד""ה מתקיף)  הביא את פירוש הראב""ד דכולהו בנתכוון להרוג את זה והרג את זה ס""ל דחייב כרבנן, אלא דאביי ורבא ס""ל כל שיש אסון באשה לא יענשו ואפילו לא נתכוון להרוג את חברו, אלא שזרק עליו אבן שאין בו כדי להמית את חברו ולא אשה שאינה הרה, ויש בה כדי להמית הרה, ואע""פ שאין הממית חייב מיתה ולרב אדא בר אהבה יענשו בדמי ולדות שזה שלא נתכוון לשום הריגה חייב ממון.</span>"	"ב""ק מב. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רי. מי מקבל ומדוע: 1) כופר אשת איש שנהרגה 2) דמי ולדות של גיורת הנשואה לגר וחבל בה בחיי הגר ומת הגר 3) דמי ולדות של גרושה? 	1) יורשי האשה, דהוקשה אשה לאיש מה איש נזקיו ליורשיו אף אשה נזקיה ליורשיה, ונזקיה היינו כופר שכופר אינו משתלם אלא לאחר מיתה והוה ליה ראוי ואין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק.<br>2) זכה המזיק ואין צריך לשלם כיון שדמי ולדות לבעל, ולגר אין יורשים.<br>3) למי שבעלה דכתיב 'כאשר ישית עליו בעל האשה' אבועלה קפיד.	"ב""ק מב: -מג."		
